העיקר הבריאות, כמה זה נכון. הרי רק בריאות תאפשר לנו לחיות בהנאה ובשפע שאנחנו מייחלות לעצמנו.
מה היא בריאות? גוף בריא? אולי נפש בריאה? עוד משהו? אך מתחזקים אותה על בסיס קבוע?
מחשיפה לגישת הרמב”ם ברפואה נחשפתי לתכנים מדויקים ומעוררי השראה שנכתבו לפני 800 שנים, אבל רלוונטיים לחלוטין גם היום. נפעמתי מעוצמת הדיוק, החוכמה, הירידה לפרטים…
אני ממליצה לכל אחת ואחת לקרוא ולהעמיק בעצמה, זה מעשיר ופרקטי באופן יוצא מן הכלל. אבל עד שתצליחו להגיע לזה – אנסה לשטוח בפניכן את הדגשים העיקריים:
- גישת הרפואה של הרמב”ם היא הוליסטית במהותה. עקרון מהותי בגישת הרמב”ם הוא – לגוף יש את הידע לרפא מחלות בעצמו. כל שעלינו לעשות הוא לא להפריע לו. תפקיד הרפואה, לפי הרמב”ם, אינו לרפא, אלא לתת לאדם כלים לרפא עצמו.
- הגוף והנפש שלובים האחד בשני ומשפיעים על בריאות האדם ויש לתת את הדעת בכל מחלה על השורש הנפשי ולהעניק לו סעד.
- תזונה נכונה אינה מושפעת רק מהמזון אותו אנו אוכלים, אלא גם מעיתוי האכילה, אופן האכילה, מהירות האכילה, מצב הגוף בזמן האכילה, צרוף המזונות באותה ארוחה, כמות המזון הנאכל, האם הארוחה מלווה בשתייה ועוד.
- השמחה היא כוח הריפוי החזק ביותר בטבע. מצווה גדולה להיות בשמחה – תרופה אמיתית להחלמה מוכחת!
- כדי למנוע מחלות ולשמור על גוף בריא, לא מספיק רק לאכול בריא, יש להקפיד על פעילות גופנית סדירה וקבועה ועל נפש מאוזנת. איזון הנפש מורכב מתיקון המידות ומראייה נכונה וטובה של המציאות.
- הרמב”ם מייחס חשיבות רבה גם לאיכות השינה, לאיכות האוויר שאנו נושמים, לאיכות המים שאנו שותים, להיגיינה שלנו, למידת החשיפה לשמש, ליחסי האישות שאנחנו מקיימים ולהשפעה החברתית בסביבתנו, ורואה אותם כגורמים משמעותיים המשפיעים על הבריאות.
- בריפוי מחלה, יש להתחיל תמיד מ”רפואות קלות”, בשפתו של הרמב”ם, ורק אם אין הטבה יש לעבור לרפואות חזקות יותר (בזמנו – צמחים חזקים יותר).
- הרמב”ם מדגיש שהגוף לא אוהב מהפכות מהירות. גם שינוי לטובה בהרגלי החיים יש לעשות בהדרגה, על פי דרכו.
מקווה שהתחברתן לדברים ושאולי, כמוני, קיבלתן מוטיבציה והשראה לנהל חיים בריאים ושמחים יותר.
אני כאן לכל שאלה או התלבטות.
אוהבת, לי-לה.